הסרת עין הרע בעופרת

כשהטוב נעצר בלי הסבר

יש תקופות שבהן אדם מרגיש שמשהו אינו מסתדר. דברים שהתחילו בטוב נעצרים באמצע, שמחה מתחלפת בכבדות, עייפות אינה עוברת, ועיכובים חוזרים שוב ושוב. הרבה פעמים זה קורה דווקא אחרי אירוע משמח: חתונה, לידה, עסק שהצליח או בית חדש. אז עולה המחשבה ששמו עין.

המחשבה הזאת אינה דמיון בעלמא. חכמי ישראל התייחסו לעין הרע כאל כוח ממשי, ובאותה נשימה לימדו איך נשמרים ממנה ואיך מסירים אותה בדרך התורה, בלי בהלה ובלי לחפש אשמים בין הקרובים.

הוצאת עין הרע בעופרת

בקהילות ישראל נשתמר מנהג עתיק להוצאת עין הרע ביציקת עופרת. העופרת מותכת ונשפכת אל תוך מים, ובאותה שעה אוחז הרב בתפילה ובשמות הקודש שנמסרו במסורת המקובלים. הצורות שנקרשות במים משמשות סימן לבירור שורש הדברים, ואין בהן ניחוש ולא ידיעת עתידות.

העיקר איננו החומר. העופרת היא כלי בלבד, ומה שפועל הוא רחמי שמים וזכות התפילה. מי שמציג את היציקה עצמה ככוח העומד בפני עצמו, משבש את העניין מעיקרו.

הפוסקים דנו במנהגים מעין אלה מצד האיסור ללכת בדרכי האמורי, ויסוד הדברים בכלל שנאמר בגמרא:

מהלך הפגישה אצל הרב

הפנייה מתחילה בשיחה. הרב שומע מה עובר על האדם ומברר את הדברים לעומק, כי לא כל קושי הוא עין הרע, ויש מצבים שהשורש שלהם אחר לגמרי. לפי העניין נעשית הוצאת עין הרע בעופרת, ואחריה ברכה ותפילה, והדרכה מה לעשות מכאן והלאה כדי שהשמירה תימשך.

כל פנייה נבחנת לגופה, בצנעה ובלי הבטחה לתוצאה. ההכוונה הרוחנית אינה באה במקום בדיקה רפואית או טיפול מקצועי כשיש בהם צורך, ולעיתים הרב עצמו ממליץ לפנות גם לרופא או לאיש מקצוע.

עין הרע בדברי חז״ל

רב אמר דבר חריף על כוחה של עין הרע, כשדיבר על סיבות החולי שבעולם:

ובמקום אחר לימדו חכמים שהברכה שורה דווקא במה שאינו מוצג לעין כול:

מכאן שתי הדרכות שהולכות יחד: להצניע את הטוב, ולשמור שהעין שלנו תהיה עין טובה. על זרעו של יוסף הצדיק אמרו בגמרא שאין עין הרע שולטת בהם, ונתנו לכך טעם:

יוסף לא רצה ליהנות ממה שלא היה שלו, ולכן זכה שעין רעה לא תשלוט בו ובזרעו. מי שמסתכל על אחרים בעין טובה ושמח בהצלחתם, בונה סביבו חומה של ברכה, וכך אמר שלמה המלך: ״טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ״ (משלי כ״ב, ט׳).

שמירה מעין הרע בכל יום

לצד הפנייה אל הרב, יש דברים שכל אדם יכול לעשות בעצמו:

• עין טובה. לשמוח בהצלחת אחרים ולברך אותם בלב שלם. זו השמירה הראשונה, כמו שלמדנו מיוסף הצדיק.
• צניעות. לא כל שמחה צריכה פרסום מיידי, ולא כל הצלחה צריכה להיות מוצגת לכולם.
• תפילה וצדקה. תפילה בכוונה, אמירת תהילים ונתינת צדקה בכל יום, אפילו מעט.
• מזוזות. בדיקת המזוזות אצל סופר מוסמך כשיש בכך צורך.
• עצת הגמרא. מי שנכנס למקום וחושש מעין הרע, אוחז את אגודל יד ימין ביד שמאל ואת אגודל יד שמאל ביד ימין, ואומר: ״אֲנָא פְּלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִי מִזַּרְעָא דְיוֹסֵף קָאָתֵינָא, דְּלָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא בִישָׁא״ (ברכות נ״ה ע״ב). ובמקום ״פלוני בר פלוני״ אומר את שמו ואת שם אביו.

ממי להיזהר

מי שמבטיח ״להסיר עין״ בתוצאה ודאית, דורש סכומים גדולים, מבקש סודיות או מאיים שהמצב יחמיר אם לא ימשיכו אצלו, אינו הולך בדרך התורה. במקרה כזה עוצרים ומתייעצים עם אדם אמין. עין הרע איננה סיבה לחיות בפחד. היא תזכורת לענווה, לצניעות ולעין טובה.

על הרב

הרב יוסף ביטון שליט״א למד ארבע עשרה שנה בחברותא שבועית עם הצדיק המקובל רבי אלעזר אבוחצירא זצ״ל, ה״בבא אלעזר״, וכעשרים ושתיים שנה בכולל של הגר״ש בעדני זצוק״ל, בחברותא עם המקובל הרב ציון שמעון בוגנים, בארבעת חלקי התורה ובמיוחד בקבלה ובסוד.

כיום עומד הרב בראש כולל ״האור הגנוז״ באור יהודה, משמש רב קהילת ״ואתחנן משה״ ומוסר שיעור שבועי בערוץ 2000. עוד על הרב